אם חלפה שנה או יותר מהווסת האחרונה שלך והופיע דימום או הכתמה מדרכי המין — קבעי תור לרופא למועד המוקדם ביותר האפשרי. הכלל הזה חל בכל מצב: גם על דימום קל, חד-פעמי, ללא כאב או כזה שכבר פסק.
למה זה חשוב, אם ברוב המקרים לא קורה שום דבר רציני? כי אי אפשר לדעת זאת "בעין". אצל חלק מהנשים הסיבה מתבררת כלא מזיקה — למשל הידלדלות של הרירית הקשורה לרמות הורמונים נמוכות יותר או פוליפ שפיר. אבל דימום אחרי גיל המעבר יכול להיות גם תסמין של מחלה רצינית יותר, ורק רופא, אחרי בדיקה, יכול להבחין בין השניים. הערכה מוקדמת עוזרת לברר את הסיבה ולבחור את ההמשך.
מה לא לעשות: אל תחכי "לראות אם זה יחזור". אל תסבירי את הדימום בגיל, במאמץ או במתח. אל תדחי את הביקור כדי לעקוב או לרשום קודם משהו — רשימות יכולות לעזור בשיחה, אבל אינן נחוצות לה; אפשר להגיע בלי כלום.
אם את נוטלת טיפול הורמונלי לגיל המעבר: בחלק מהמשטרים הדימום החודשי מתוכנן — הרופא שלך יאמר לך אז למה לצפות. על דימום שונה מהמתוכנן (בלתי צפוי, כבד, ממושך) דווחי לרופא. אל תפסיקי את הטיפול בעצמך.
איך הביקור עשוי להיראות: הרופא ישאל על הנסיבות, יבדוק אותך ולעיתים קרובות יפנה לאולטרסאונד וגינלי; לפעמים נדרשות בדיקות נוספות — המרפאה תעדכן אותך על מהלכן.
עזרה דחופה: אם הדימום כבד או מלווה בכאב חזק, בסחרחורת או בהרגשה רעה — חפשי עזרה בדחיפות, אל תחכי לתור המתוכנן.
מקורות: NHS — Postmenopausal bleeding